או: אינספור חידושים בעולמות המוצר וה- Broadcasting, יחד עם שילוב חכם של AI, עומדים להביא את חוויית הצפייה הטלוויזיונית לשיאים שמעולם לא נראו (או נצפו) קודם לכן
כשהייתי ילד, האולימפיאדה היתה אירוע מרגש. אמיתי. שעות של צפייה בשלל ענפים (רובם אזוטריים, תלוי בעיני המתבונן כמובן), שאיכשהו, לפחות בחלקם, הצליחו להדביק אותי אל המסך. אתלטיקה זו לא חוכמה (עדיין זוכר את ריצת ה- 100 מ' בין קארל לואיס ובן ג'ונסון ושערוריית הסמים יום אחרי), אבל מי היה מאמין שקפיצה למים, קייקים או חץ וקשת יכולים לגרום לרוח התחרותיות הרדומה של בטטת כורסא צעירה להתפרץ כך החוצה. זה כנראה קשור להרבה זמן פנוי - הייתי ילד בן 9, משועמם בחופשת הקיץ, בזמן משחקי לוס אנג'לס 84'.
עם השנים, הפכה תחושת ההתרגשות לאמביוולנטית משהו, כנראה בשל... היעדר זמן פנוי. משהו בקסמו של המגוון הבלתי ניתן עיכול של הענפים, שחלקם מתקיימים זה על גבי זה (מבחינת זמן שידור) התפוגג, וכל הסיפור הסתכם בצפייה בשיאי התחרות (תרתי משמע): בצורה קיצונית נאמר "יש רק 10 שניות מעניינות בשבועיים וחצי האלה", אבל באופן קצת יותר מחובר למציאות, מדובר בגמרים האטרקטיביים וכמובן - מה שהתגבר באופן מבורך עם השנים - קרבות של הנציגים שלנו. גם אם עד היום אני לא סגור לגמרי על החוקים בג'ודו, ולפעמים מהלך שנראה לי כאיפון הוא בכלל נקודות לצד השני, יש משהו בחיבור למפעל הזה שהתחזק ככל שמצבת המדליות שלנו הישראלים עלתה.
ובכל זאת, על אף רוחה של ההקדמה האישית הזו, יש עבורי עדיין דבר מסעיר בתחרות הספורט הגדולה בתבל, והוא מגיע ממקום אחר, מקצועי במידה רבה – האופן בו הפכה לשדה ניסוי לטכנולוגיות השידור וחוויית הצפייה המתקדמות ביותר. הנה כמה דוגמאות על ציר הזמן:
צילומי הטלוויזיה הראשונים של אירוע ספורט גדול החלו באולימפיאדת ברלין, אז זכו לצפות בהם כ- 162 אלף מתושבי העיר במסכים שפוזרו במיקומים מרכזיים, צילומים שמאוחר יותר נערכו לסרט "אולימפיה" של הבימאית הנאצית לני ריפנשטל. באולימפיאדת לונדון 48', הראשונה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, התקיימה גם הבכורה של שידורי ה- on-the-air, לכחצי מיליון צופים ברחבי האי הבריטי שהיו מרוחקים עד טווח של 125 מיילים ממוקד האירוע.
שידורים בינלאומיים בוצעו לראשונה ברומא 1960 והם דרשו העברת קלטות למדינות השונות, ולאחר 4 שנים, בטוקיו 1964, כבר שודרו המשחקים דרך סינקום 3, לוויין התקשורת הראשון. חידוש נוסף באולימפיאדה בבירת יפן היה הקרנת התוצאות בשידור חי על המסך. עד תום העשור ישודרו המשחקים בצבע. במונטריאול 76' הוצגה לראשונה הופעת התוצאות בפורמט של ספרות דיגיטליות. באולימפיאדת בייג'ינג 2008, החלו שידורי ה- HD (שהניסויים הראשונים בהם נערכו יותר מ- 20 שנה קודם בלוס אנג'לס 84'), ואפילו הוצגה חדשנות מהפכנית, דאז: הצמדת GPS בתחרויות החתירה, כדי לאפשר לצופים לעקוב במדויק אחר התקדמות המתחרים. ארבע שנים לאחר מכן, בלונדון 2012, הצטרפו לחגיגה גם שידורי ה- 3D וסאונד Dolby 5.1 surround.
באולימפיאדה האחרונה, טוקיו 2021 (רק לפני 3 שנים, קורונה אם אתם זוכרים) שילבה NBCUniversal , זכיינית השידורים בארה"ב, שידורי 4K, ב- HDR ובשידורים חיים, יחד עם צלילי ה- Dolby Atmos המשובחים, ויצרה חוויה פורצת דרך של שידורי ספורט. זו היתה גם הפעם הראשונה בה השתמשו בענן לטובת הפקת שידורים בסדר גודל כזה, מה שאפשר קפיצת מדרגה מהתלות בלוויינים והקלה מול מגבלות שונות שנבעו מהמגפה העולמית. יותר מ- 9,500 שעות של תוכן ספורטיבי הופקו באולימפיאדה הזו, ב- 30% יותר מבריו 4 שנים לפי כן, חלקן באיכות 8K בפעם הראשונה.
ואחרי הסקירה ההיסטורית הזו, זה הזמן להכניס למשוואה את הבעיה המובנית שמלווה את שידורי האולימפיאדה מאז ומעולם - הרצון לספק את כל הקהלים, ובכמה שיותר שידורים. NBC למשל, הסתבכה באסטרטגיית תכנון השידורים שלה באולימפיאדה הקודמת, בשל פריסה על פני יותר מדי ערוצים, ודחיות של שידורים עד לפריים טיים, וזאת, במקום לשדרם כמו שהקהל רוצה - בשידור חי. הפעם, כנקודת מוצא לפריז 2024 וכחלק מהשינוי הגדול שעברה תעשיית הטלוויזיה בכלל בשנים האחרונות, יש הבנה שהצופה מצפה למצוא את מה שהוא רוצה לראות, מתי שהוא רוצה לראות אותו.
הקהלים חשוב להבין, עוברים מיקרוסגמנטציה משמעותית מאוד ככל שהשנים עוברות, בוודאי בעולם שרובו מתקשר דרך רשתות חברתיות, שם מדובר בכלל על פרסונליזציה. כמובן שגם הפלטפורמות מהן נצרך התוכן הן כמעט בלתי נגמרות, כך שאם יש נקודת מפגש שמאחרת את כל הקהלים הללו, הם אירועי ספורט גדולים כמו האולימפיאדה. לכל זאת מתכנסת כמות התכנים העצומה שתיוצר בפריז, עליה אמון ה- OBS (Olympic Broadcasting Service) - הגוף הרשמי שאחראי על הפקת וצילומי אירועי הספורט באולימפיאדה. אם זמן "הנטו" של התחרויות עצמן עומד על כ- 3,800 שעות, הכוונה היא להפוך אותן לכ- 11 אלף שעות תוכן – החל משידורים חיים, סיקורים מאחורי הקלעים, ניתוחי משחקים ו- Highlights.
כאן עומדת NBC לבצע זינוק משמעותי בחוויית המשתמש הפרסונלי של הצופה, כחלק מהרצון להתגבר על הצפת התוכן. אחד מהשדרוגים הללו היא סדרת פיצ'רים שיושקו במסגרת ה- Olympic Hub של רשת השידור שלה Peacock ויצרו חוויית צפייה מתקדמת שתאפשר ניווט קל בין 5,000 שעות שידורי חי (הכולל את כל 329 אירועי חלוקת המדליות).
דוגמא ראשונה לזינוק הזה הוא ה- Peacock Live Actions, שמאפשר לצופים לבחור בעצמם מסע צפייה פרסונלי במהלך השידורים החיים ולעקוב אחר האירועים שמעניינים אותם. מבחינת אחוזי צפייה, מרבית הצופים יגיעו ל- Peacock's Gold Zone (השידור החי משבע בבוקר עד חמש אחה"צ) שם יקבלו את הרגעים והאירועים הדרמטיים של אותו היום (בפועל יובלו אליהם ויוצאו מהם בהתאם לתכנון השידורים). אולם, באמצעות השימוש ב- Live Actions על המסך, הם יוכלו להמשיך ולצפות בפיד החי של אירוע ספציפי במקום לחזור ל- Gold Zone. Live Actions גם מאפשר לצופים בשידור ה- Simulcast של NBC Primetime להוסיף אירועים קרובים לרשימת ה- "My Stuff" שלהם, כדי לצפות בהם מאוחר יותר.
מול האתגר של עד 40 שידורים חיים במקביל, יוכלו הצופים להשתמש ב- Peacock Discovery Multi-View, שמאפשר צפייה בארבעה שידורים בו-זמנית, כולל תיאורים בזמן אמת של הפרשנים בנוגע לאירוע המשודר: טקס מדליות, אפשרות להדחה, האם מדובר במתחרה בפעם הראשונה באירוע וכד'. במקביל, תתאפשר גם חווית ה- Multi-View המסורתית, עבור ענפים דוגמת כדורגל, אתלטיקה והיאבקות, עם יכולת צפייה בארבע מסכים, ניווט ביניהם ושינוי האודיו שברקע.
פיצ'ר נוסף הוא ה- Interactive Schedule – לוח זמנים אינטראקטיבי משודרג שמאפשר לצופה לעדכן את זמני הצפייה שלו, להצטרף לשידורים חיים, לתפוס שידורים חוזרים ולשמור ברשימת ה- My Stuff שידורים נוספים להשלמת צפייה מאוחרת יותר. עוד הפתעות הן צפייה בדירוג המדליות ופיצ'ר ה- Catch up with key Plays, שמאפשר האצה והתעדכנות מהירה במקרה של כניסה לצפייה באמצע המשחק, ויהיה זמין במשחקי כדורסל, גולף וכדורגל.
על חוויית המשתמש המרשימה הזו, מוסיפה NBC את "הדבר הגדול" של עולמות הטכנולוגיה בשנתיים האחרונות – כן, כן, ניחשתם נכון, AI. אז כולנו יודעים שעל כל דבר היום מדביקים את תווית הבינה המלאכותית, ובחלק מכריע מהמקרים מדובר בלא יותר מיכולות Machine Learning משודרגות (ארחיב בנושא זה בהקשר המוצרי בפוסט בעתיד), אבל בחיבור עם חווית המשתמש בה אנו עוסקים השאיפה היא להגיע למחוזות ה- GenAI, זאת אומרת לשדרג אותה ברמה של תובנות, פרסונליזציה ונקודות מבט ייחודיות הרבה מעבר לאנליזה שהיא חזקה יותר מבעבר. לפני ימים אחדים הכריזה הרשת על שיתוף פעולה נרחב עם Google, לשילוב יכולות ה- AI של מודל ה- Gemini שלה לרוחבם של שידורי האולימפיאדה. שיתוף הפעולה הוא מסחרי כמובן, כך שחלק מההטמעה היא הדגמת יכולות או שימוש בהן תוך כדי שידור, בהתאמה למוצרי Google כמו חיפוש, Maps וכד'.
ראשית יצרה NBC את "Explain the Games", פיצ'ר שמציג סקירות AI דרך חיפוש Google, וישמש את צוות הפרשנים במהלך סיקור המשחקים בכל השידורים החיים ובכל הרשתות (כולל Peacock כמובן). במסגרת זו, יוכלו הצופים לחקור ולהציג שאלות במגוון נושאים, כמו מה החשיבות של הקצאות הנתיבים במקצי שחייה. "הסבר המשחקים" הזה יורחב גם לרשתות החברתיות, כך שמכל פלטפורמה תהיה אפשרות לבצע העמקה ומחקר. בנוסף, שכלול של הפיצ'ר "Try this" ישתלב בפרשנות של בכיר הפרשנים, לסלי ג'ונס, שישתמש ב- Gemini ליצור מהלכי ספורט אישיים או לחקור ענף ספורט חדש.
בגזרת ייצור התוכן במדיה החברתית, יופק "One Day in Paris", יום במסגרתו חמישה ספורטאים אולימפיים וחמישה פראלימפיים יעלו סרטונים ופרומואים לרשת, תוך כדי שהם חוקרים את פריז לפי תחומי העניין שלהם, בסיוע כלים של Google המדגישים את יכולות ה- AI (Maps, Circle in Search, Google Lens ועוד). לסיום, יופקו שידורי תלת מימד משופרים, שיעניקו לצופים תצפיות מרהיבות של אתרים פריזאיים ואולימפיים אייקוניים, כמו ארמון ורסאי, אצטדיון הרולאן גארוס ומרכז המים, ע"ב אריחי תלת מימד פוטוריאליסטיים של פלטפורמת Google Maps.
פריסת ה- AI באולימפיאדה תגיע לעוד מגוון רחב של תחומים, כחלק מהיות האירוע "שדה ניסויים" של טכנולוגיות חדשות, שאם "יתפסו" את הצופים, יתקדמו גם לשידורי היום יום.
כך למשל, הן NBC והן OBS, ישתמשו בבינה מלאכותית כדי לאסוף Highlight מתוך אלפי שעות צילום, לזקק מתוכם את רגעי המפתח החשובים, לארוז אותם בחוויית צפייה איכותית ולהעבירם לצופה. ואם בא לכם לשמוע על פיצ'ר מ"אזור הדמדומים", קבלו את זה: הצוות של NBC אימן את מודל ה- AI Voice שלו על קולו של שדר הספורט האגדי אל מייקלס, כך שהצופים יוכלו לשמוע את תיאורי ה- Highlight בערוץ Peacock בקולו המעובד ומעורר הנוסטלגיה של מי שליווה אותם באינספור אירועי ספורט בעבר.
ה- AI ישדרג גם את רמת המידע שיקבל על הצופה על המסך בזמן השידור החי: נתונים סטטיסטים על הספורטאים, אחוזי ההסתברות שהם יצליחו או ינצחו את השעון, נקודות מבט משולבות AR על הנעשה במגרש. גם בגזרת הפרסומות הוטמעה עוד יותר הבינה המלאכותית (עמוק בפלטפורמה עצמה ובהלימה לחוויית הצפייה האולימפית הפרסונלית), כדי להתאים טוב יותר לפרופיל הלקוח את המודעות שמתנגנות בהפסקות. נשמע קצת כמו חוויה מציפה ומעט מוגזמת? יש בזה משהו, אך כמו שציינו קודם, כמה מהטכנולוגיות הללו יעברו את טבילת האש הראשונה שלהן באירוע בסדר גודל כזה (בעיקר התמיכה ב- Multiview בהיקף שידורים עצום ויכולות הפרסונליזציה של החוויה). אם יצלחו את המבחן, יוכלו להתפרס בעתיד גם לאירועים גדולים אחרים וגם לשידורים שגרתיים בחיי היומיום של הצופים.
עוד שת"פ שיכול להדגים את עומק כניסת ה- AI לתחרויות, מגיע מהשותפות של Intel עם הוועד האולימפי, שמתבססת על ארסנל הפתרונות שמציעה החברה בתחום. כך למשל, הפעלת fan-activation שייקח את הצופים למסע הפיכתם לאתלטים אולימפיים. זו חוויה מעניינת שאומנה על מודל Gaudi של Intel, תורץ על מעבדי ה- Xeon עם מאיצי בינה מלאכותית ותשתמש ב- Computer Vision לטובת ניתוח תרגילים אתלטיים והתאמת כל פרופיל משתמש לענף המתאים לו.
האולימפיאדה הזו גם תהיה הראשונה בה תתאפשר חוויית Streaming באיכות 8K מקצה לקצה, מבוא לעתיד של שיהוי נמוך וחדות בלתי רגילה. לאחר קידוד ודחיסת האות החי משידורי OBS הוא יעבור כ- OTT למבחר מחשבים ברחבי העולם המחוברים לטלוויזיות 8K, כהדגמה ליכולות המסעירות שצופן לנו העתיד הלא רחוק. במקביל, יודגם גם השימוש באוטומציה של AI כדי לאפשר לחברות השידור להעביר מידע במהירות שיא לצופים. מנוע יצירת ה- Highlight שציינו קודם, שמפיק את "הרגעים הגדולים" על בסיס ניתוח כמות עצומה של מידע ודיספלינות, יוכל לבצע את ייצור, עריכת והפצת התוכן לצופים באופן מידי.
זווית מסקרנת במיוחד מגיעה מהפעילות של OBS עם Omega, יצרנית השעונים המפורסמת שהיא גם ה- Time Keeper הרשמית באולימפיאדה. כאן מגיע נדבך נוסף של הפקת מידע ונתונים רלוונטיים, מהירים ומלאי תובנות לצופים. לדוגמא, ניתוח סטרובוסקופי של הופעת הספורטאים בענפים כמו קפיצה למים, אתלטיקה והתעמלות אומנותית, יציג לצופים בצורת ניתוח ויזואלי את התנועות והביוכימיה של המתחרים.
ספציפית בענף הקפיצה למים, יהיה גם שימוש ב- AI ליצירת גרפיקת נתונים משופרת, והנגשה לצופים של סט נתונים על ביצועי הקופץ למים - הן במהלך שהותו באוויר והן בעת הכניסה למים. טכנולוגיית Motion tracking מבוססת בינה מלאכותית תאפשר לצופים ולפרשנים לעקוב גם אחרי עמדתם של הספורטאים במגוון ענפים ורגעי שיא נוספים, כמו: הספרינט בשיט קאנו, ריצת המרתון, תחרויות הליכה, רכיבת אופני כביש (גם במבחן נגד השעון וגן במרוץ עצמו), רכיבת אופני הרים, שחיית מרתון, חתירה, שייט וטריאתלון.
אז לסיכום, האולימפיאדה מהווה צומת מפגש של 3 פקטורים מרכזיים, שהופכים אותה לשדה ניסויים מושלם לטכנולוגיות שידור וחוויית משתמש חדשות: עניין עצום של מיליארדי צופים, כמות בלתי נתפסת של שעות צילום, ומגוון ענפים שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו של אתגרים ופוטנציאל לשדרוג הן ברמת האינפורמציה והן בסגנון הצילום עצמו. ואכן, בכל אולימפיאדה מושקים ומשודרגים אלמנטים חדשניים בזירות הממשק והפיצ'רים, הנגשה וויזואליזציה של מידע וסטטיסטיקות, ניהול פרסונלי של זמני הצפייה והתפתחויות דרמטיות באיכות השידור ומהירותו.
לנו, כאנשי מוצר, זו הזדמנות לא רק ללמוד ולחוות את ההתפתחויות האלו, אלא גם להתבונן על האופן בו נוצר מצב של "הכוכבים מתחברים", מפגש שיוצר פוטנציאל עצום להשקה או לבחינת פיצ'רים שביום רגיל כדאיותם אינה ברורה או שאינה יכולה לבוא לידי ביטוי באופן מובהק. מאחר ואולימפיאדה יש רק בפעם בארבע שנים, וכך גם מונדיאל, לא תמיד מפגש של פקטורים מרכזיים יהיה ברור לעין. פעמים רבות, זיהוי של מגמה בשוק כשהיא רק בתחילתה, יחד עם התקדמות טכנולוגית שרק הושקה, יכולים להוות פוטנציאל של צומת כזה שעדיין נסתר מעינו של מי שאינו חושב בצורה "מוצרית". אבל הוא נמצא שם. לגמרי שם. ואולי בדומה לספורטאי שמתאמן 4 שנים ובונה מסלול שמוביל לרגע השיא שלו באולימפיאדה, גם מנהל המוצר צריך להגדיר ממרחק רב של זמן את השקתו של מוצר פורץ דרך, אפילו כשסביבתו עדיין אינה בשלה להבין זאת לחלוטין.
Comments